|
... ואז באמצע כל היופי השמיימי הזה, בין צילם של עצי האקליפטוס, למשק זרימת מי הנחל, חשבה לעצמה הנסיכה רומיה, האם להמשיך לצעוד בשביל חלוקי הנחל המוביל במעלה ההר, או לחכות כמעה עד ישובו אליה כוחותיה.
לפתע מבין שיחי ההיביסקוס ניגלו לעיניה שני סלעים מפוסלים שני מושבים, התיישבה לה על אחד מהם, הניחה ראשה לאחור, ולקול ציוצם של הדרורים נרדמה. |
 |
|
אז, צבעו השמים סוסים עם כנפיים בצבע סגול, קרני השמש הורודה ליטפו ברכות מלאכים לבנים שהפכו בנשיקתם אדמה חרוכה לגן מלא חמציצים בטורקיז וצבע הבטון האפור הפך לחלבלוב אדמדם.
וכך לאחר מאה שנות שינה התעוררה לה הנסיכה ומבעד לענפי עצי היער, היתה לה דמות שהתקרבה, ליטפה את שערה הזהוב ולחשה לה:כל החיזיון הזה היה מציאות, |
 |
11.jpg)
